״מהנהר לים

• 
  

  

  
  

  
  

  מה המשמעות של הסיסמה הפלסטינית באמת?

  
  

                                                     

  המבקרים כינו את השימוש בו אנטישמי על רקע המלחמה של ישראל בעזה. אבל לסיסמה יש שורשים מורכבים יותר, אומרים אנליסטים.

  
  

  
  

               

  

  
        

                                                     סיסמה הקוראת לחופש מנהר הירדן לים התיכון עוררה ביקורת לאחר שמפגינים פרו-פלסטינים ברחבי העולם המערבי נתקלו בניסיונות לצמצם את השימוש בו.  

  From Beirut to London, from Tunis to Rome, calls for a ceasefire ending Israel's relentless bombing of Gaza were interspersed with the slogan: “From the river to the sea, Palestine will be free.”

  
  

  
  

  לקהל המניף את דגלי פלסטין, הפזמון המהדהד ברחבי העולם מבטא את הרצון לחופש מדיכוי ברחבי הארץ ההיסטורית של פלסטין. אבל עבור ישראל ותומכיה, שמתייגים את הביטוי כפרו-חמאס, זוהי קריאה מצועפת לאלימות הנושאת מטען אנטישמי.

  מפלגת הלייבור של בריטניה השעתה ביום שני את חבר הפרלמנט אנדי מקדונלד על שימוש בביטוי "בין הנהר לים" בנאום בעצרת  פרו-פלסטינית .

  
  

  
  

  
  

  מוקדם יותר החודש תיארה שרת הפנים סואלה ברוורמן את ההפגנות הפרו-פלסטיניות כ"צעדות שנאה" והזהירה כי יש לפרש את הסיסמה כאינדיקציה לרצון אלים לחיסול ישראל.

  
  

  
  

  
  

  התאחדות הכדורגל בבריטניה אסרה על שחקנים להשתמש בסלוגן בחשבונות המדיה החברתית הפרטיים שלהם.

  משטרת אוסטריה נקטה עמדה דומה, אסרה על מחאה פרו-פלסטינית על בסיס הפזמון וטענה כי הסיסמה, שנוסחה במקור על ידי הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף), אומצה על ידי הארגון החמוש חמאס. שלטונות גרמניה הכריזו על הסיסמה אסורה וניתנת לדין וקראו לבתי הספר בבירה ברלין לאסור את השימוש בכאפייה, הצעיף הפלסטיני.

  הנה מה שאתה צריך לדעת על המחלוקת:

  מהם המקורות של הסלוגן?

  עם הקמתו על ידי פלסטינים בתפוצות ב-1964 בהנהגתו של יאסר ערפאת, קרא אש"ף להקמת מדינה אחת המשתרעת מנהר הירדן ועד לים התיכון תקיף את שטחיה ההיסטוריים.

  הוויכוח על החלוקה קדם להקמת מדינת ישראל ב-1948. תוכנית שהעלה שנה קודם לכן על ידי האו"ם לחלוקת השטח למדינה יהודית - התופסת 62 אחוז מהמנדט הבריטי לשעבר - ומדינה פלסטינית נפרדת הייתה נדחה על ידי מנהיגים ערבים באותה תקופה.

  יותר מ-750,000 פלסטינים גורשו מבתיהם במה שנודע בשם הנכבה  , או "קטסטרופה".

  הנהגת אש"ף קיבלה מאוחר יותר את הסיכוי לפתרון שתי מדינות, אבל הכישלון של תהליך השלום של אוסלו ב-1993 ושל ניסיונות ארצות הברית לתווך לעסקה סופית בקמפ דייוויד ב-2000 לקראת אינתיפאדה שנייה, ההתקוממות הפלסטינית ההמונית. , הביאו מאז להקשחת עמדות.

  מה זה אומר?

  למשקיפים פלסטינים וישראלים כאחד, פרשנויות שונות למשמעות הסיסמה תלויות במונח "חופשי".

  
  

  נימר סולטני, מרצה למשפטים בבית הספר ללימודי מזרח ואפריקה (SOAS) בלונדון, אמר כי שם התואר מבטא את "הצורך בשוויון לכל תושבי פלסטין ההיסטורית".

  "אלה שתומכים באפרטהייד ובעליונות יהודית ימצאו את הפזמון השוויוני מעורר התנגדות", אמר סולטני, פלסטיני אזרח ישראל, לאל-ג'זירה.

  החירות מתייחסת כאן לעובדה שלפלסטינים נמנעה מימוש זכותם להגדרה עצמית מאז העניקה בריטניה ליהודים את הזכות להקים מולדת לאומית בפלסטין באמצעות הצהרת בלפור מ-1917.

  "זה ממשיך להיות עיקר הבעיה: שלילה מתמשכת של פלסטינים לחיות בשוויון, חופש וכבוד כמו כולם", אמר סולטני.

  עשרות אלפי מפגינים פרו-פלסטינים צעדו בשבת גשומה בלונדון בליווי מספר קבוצות יהודיות, מה שלפי המרצה ב-SOAS היה סימן לכך שלא ניתן לפרש את הסיסמה כאנטישמית.

  "חשוב לזכור שהפזמון הזה הוא באנגלית והוא לא מתחרז בערבית, הוא משמש בהפגנות במדינות המערב", אמר. "המחלוקת הומצאה כדי למנוע סולידריות במערב עם הפלסטינים".

  משקיפים פרו-ישראלים, לעומת זאת, טוענים שלסיסמה יש אפקט מצמרר. “To Jewish Israelis what this phrase says is that between the Jordan River and the Mediterranean, there will be one entity, it will be called Palestine – there will be no Jewish state – and the status of Jews in whatever entity arises will be very unclear ", יהודה מירסקי, רב ירושלמי ופרופסור ללימודי המזרח הקרוב ויהדות באוניברסיטת ברנדייס.

  "זה נשמע הרבה יותר כמו איום מאשר הבטחה לשחרור. זה לא מסמל עתיד שבו יהודים יכולים לחיות חיים מלאים ולהיות עצמם", אמר והוסיף כי הסיסמה הקשתה על ישראלים שמאלנים לתמוך בדיאלוג.

  מירסקי טען שמי שקוראים את הסיסמה הם "תומכי חמאס", בעוד שסולטאני טען שאין להשוות את המפגינים הפרו-פלסטינים לתומכי הקבוצה החמושה, שהיו היוצאים מן הכלל בהפגנות האלפיות.

  המחלוקת ביום שני הגיעה עד לפרלמנט הבריטי, כאשר מפלגת הלייבור הדיחה את מקדונלד מתפקידה על כך שאמרה: "לא ננוח עד שיהיה לנו צדק. עד שכל האנשים, הישראלים והפלסטינים, בין הנהר לים, יוכלו לחיות בחופש שלווה".

  המפלגה טענה שהפרלמנט הבריטי השמיע הערות "פוגעניות עמוקות" הנוגעות למלחמת ישראל-עזה. מקדונלד דחה את ההאשמות ואמר שדבריו נועדו כ"תחינה מעומק הלב לסיום הרציחות" באזור, על פי דיווחים בתקשורת המקומית.

  סולטאני ראה בדינמיקה שפועלת כ"ניסיון של ציונים ותועמלנים פרו-ישראלים למוטט את ההבחנה בין קיומה של ישראל כמדינה לבין המנגנון האידיאולוגי של עליונות יהודית". דרך העדשה המעוותת הזו, "קריאה לשוויון ולפירוק שיטת האפרטהייד הופכת לאיום קיומי".

  השימוש של ישראל ב'מהנהר לים'

  מפלגת הליכוד של בנימין נתניהו, המגדירה את עצמה כשמרנית ולאומנית, הייתה מקדמת נלהבת של המושג "ארץ ישראל", או הזכות הנתונה בתנ"ך של העם היהודי על ארץ ישראל.

  לפי הספרייה הוירטואלית היהודית, המניפסט המקורי של המפלגה ב-1977 קבע כי "בין הים לירדן תהיה רק ​​ריבונות ישראלית". כמו כן, נטען כי הקמת מדינה פלסטינית "מסכנת את ביטחון האוכלוסייה היהודית" ו"מסכנת את קיומה של מדינת ישראל".

  שגרירת ישראל בבריטניה, ציפי חוטובלי, הייתה בין המעודדות של הכרה בינלאומית בתביעה ההיסטורית היהודית לאדמות מהנהר ועד הים.

  הרחבת ההתנחלויות בגדה המערבית הכבושה ובמזרח ירושלים על ידי ממשלות ישראליות עוקבות נתפסת כניסיון של ישראל לשלוט על האדמה מנהר הירדן ועד לים התיכון, השוללת את שאיפת הפלסטינים למדינה עצמאית.

  מירסקי, מאוניברסיטת ברנדייס, אמר כי בעוד שאנשי ציבור ישראלים השתמשו בתפיסה התנ"כית כדי לתבוע סמכות פוליטית על כל השטחים השנויים במחלוקת, הנושא "נוהל ויכוח חריף" בתוך ישראל המודרנית.

  במקום להתמקד במה שזורע חלוקה, אמר מירסקי "יש להפנות את המאמצים למציאת פתרונות".

  "בוא נשב והאם נוכל להעלות רעיונות שבאופן מעשי ישפרו את החיים ליהודים וערבים?" הוא אמר, כולל סיסמה חדשה המגשרת על הפער הנוכחי.

  "עד כמה שזה נשמע מוזר, אני כן חושב שבסוף המלחמה הזו, תהיה הזדמנות חדשה לדבר על יצירת עתיד טוב יותר".

  תמונות גופנים וסרטונים בגוגל

  עריכת גופנים https://www.aljazeera.com/news/2023/11/2/from-the-river-to-the-sea-what-does-the-palestinian-slogan-really-mean